בישראל קיימים כ-550 מיני ציפורים. כ-500 מיליון פרטים עוברים דרך ארצנו בכל שנה בדרך ליעדן. ארץ ישראל היא ארץ העשירה במיני ציפורים רבים. זאת משום היותה נקודת המעבר המקשרת בין אירופה,אסיה, ואפריקה. רבות מציפורים אלו נודדות בחורף בדרכן לאפריקה בשל תנאי מזג האוויר קרים יותר השוררים באירופה ואסיה. ציפורים אלו שבות וחוזרות לאסיה ואירופה באביב כאשר תנאי מזג האוויר במוצאן שב ומתחמם. בכל שנה עוברות בארצנו מיליוני ציפורים, פעמיים בשנה. בנוסף לציפורים נודדות, ישנן ציפורים אשר מתקיימות בארץ ישראל כדרך קבע. ציפורים אלו מותאמות היטב לתנאי מזג האוויר הקיימים בישראל.
נהוג לחלק את סוגי הציפורים בישראל לחמישה קבוצות, בהתאם לאופי שהותם בארץ:
- יציבים - עופות שאינן נודדות ומתקיימות בארץ ישראל בכל ימות השנה. למשל: בז מצוי, נשר מקראי ובולבול צהוב שת.
- מקייצים - עופות שמגיעות לכאן ומגדלות כאן צאצאים ובסתיו הם נודדים דרומה לאפריקה. למשל: בז אדום וחיוויאי הנחשים.
- חורפים - עופות אשר מגיעות לארץ במשך הסתיו בעיקר מאירופה וגם קצת מאסיה עד סופו של החורף. למשל: נחליאלי לבן וקורמורן גדול.
- נודדים - עופות אשר חולפות על פני ארץ ישראל בדרכם לאפריקה ובדרכם חזרה לאירופה ואסיה. ציפורים אלו חולפים על פנינו בסתיו בדרכם לאפריקה ואביב בדרכם חזרה לאירופה ולאסיה. למשל: איית צרעים ועיט חורש.
- מזדמנים - עופות אשר מגיעות לעתים רחוקות מאוד לארץ ישראל בשל טעויות בניווט, סערה גדולה או מסיבות לא ידועות.
עופות דואים
דרך ישראל נודדים מספר רב של עופות דואים (חסידות,
שקנאים ו
עופות דורסים). יהיו אלו ציפורים גדולות ממדים אשר ישתמשו בטכניקת זו. בשל משקלם הרב הם נמנעים מלדאות מעל למקורות מים גדולים, כיוון שהם צריכים לעצור לעתים תכופות (יותר בהשוואה לציפורים קטנות).
בכל שנה עוברים במדינת ישראל כחצי-מיליון עופות דורסים השייכים לכ-35 מינים. מבחינה זו נחשבת ישראל, חרף ממדיה הגאוגרפיים הצנועים, למעצמת צפרות של ממש. לדוגמה כל אוכלוסייתו העולמית של
נץ קצר אצבעות עוברת כאן מידי שנה (60,000 פרטים).מידי סתיו עוברים כ-600,000 חסידות וכ-70,000 שקנאים.
ציפורים נודדות והשפעתם על החקלאות
ידוע כי ציפורים נודדות מסבות נזקים לענף החקלאות המשגשג בארץ. עיקר נזקם של הציפורים הוא בתחום הדגה ופגיעתם במטעים.
מחקר שבוצע גילה כי שקנאי יכול לעוף למרחק של כ-3,000 ק"מ מבלי לאכול דבר. עוד נציין כי מקום מוצאם של רבות מהציפורים הנודדות שעוברות דרך ישראל הוא בתחום מרחק זה. ארץ ישראל היא תחנת ביניים נוחה עבור ציפורים אלו. במנוחתם כאן הם ניזונות ממיטב התוצרת שיש לארצנו להציע וצוברות כוחות להמשך דרכן.
אל נא נשכח כי ארצנו שינתה פניה בצורה ניכרת במאה הקודמת. אתרי מנוחה מוכרים של הציפורים, כדוגמת אגם החולה, שינו צורתם. הציפורים, אשר הכרח תזונתם נותר בעינו, נאלצו לחפש תזונתם במקורות זרים. לרוב, יהיו אלו שטחים חקלאים סמוכים אשר יספגו את מרב הנזק.
ציפורי אגמון החולה
כאמור, אגם החולה שימש בעבר תחנת עצירה פופולרית של ציפורים נודדות. עם יבוש האגם, חדלו ציפורים אלו מלהגיע. עם חלוף השנים הגיעו יותר ויותר מיני ציפורים למה שנשאר מהאגם שגווע – אגמון החולה. אגמון החולה הוא אגמון ייחודי בארצנו. אליו מגיעים במשך חודשי השנה כ-400 מיני ציפורים. האגמון מספק לציפורים מקומות קינון, מזון ומקומות לינה. ראה קישור המופיע בפסקאות הבאות.
צפרות בישראל
מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע נוסד בשנת 1980. מאז ועד היום מספק המרכז נתונים על ציפורי ארץ ישראל. המרכז פועל למחקר ושימור של הציפורים בישראל. בישראל מספר מרכזי צפרות. העיקריים שבהם הם באילת, בירושלים, בכפר רופין, במעגן מיכאל, בעמק החולה.
על מנת לסייע לכם לזהות את הציפור בה צפיתם, חילקנו את קטגוריית "ציפורים בישראל" למספר תתי קטגוריות הנבדלות זו מזו במיקומם הגאוגרפי:
בישראל ישנם כ-45 מיני ציפורים בסכנת הכחדה. הסיבות המרכזיות לכך הם: התחשמלות מקווי חשמל, צייד, הרעלות, הרס בתי גידול וקינון ופגיעה מרשתות בענף החקלאות.
דיסקוס הגליל גאה להציג בפינכם מגדיר ציפורים בישראל: