עזניית הנגב היא אחד ממיני הנשרים הגדולים בארץ ישראל. אורך גופה מגיע לכדי 115 ס"מ. אורך מוטת כנפיה הוא 280 ס"מ. משקלו של פריט בוגר מגיע ל-9 ק"ג. מרבית גוף עזניית הנגב הוא כהה. הבטן בהירה. הצוואר והראש קירחים ובעלי קיפולים אדמדמים רבים. מקורה גדול ומסיבי.

ארץ ישראל היא גבול תפוצתה הצפוני של עזניית הנגב. כיוון ששטח המחיה אותו תובע כל פרט הוא רחב ידיים, הנגב היה ביתם של פריטים מעטים. תת-מין עזניית הנגב אשר מופיע בישראל הוא torgos tracheliotus negevensis. עקב שינויים סביבתם רבים שנגרמו על ידי האדם נעלמה אוכלוסייתה מארצנו. בעבר קיננה עזניית הנגב בדרום הארץ. על פי הערכות, עם הקמת המדינה קיננו בנגב כ-30 זוגות. בשנות ה-60' ירד מספר הזוגות הפעילים ל-25 זוגות. תצפית הקינון האחרונה בארץ נצפתה בשנת 1990.

הפריטים מגיעים לבגרות אחר כ-8 שנים מיום בקיעתם. רביית עזניית הנגב מתרחשת בחודשי האביב. הקן הוא עצום ממדים, קוטרו כ-2.5 מטרים. הקינון נעשה לרוב על עצים, בארץ - עצי שיטה. בסיס הקן עשוי מזרדים שזורים. את בסיס הקן מרפדים עשבים. הקן משמש את הזוג במשך מספר מחזורי רבייה. במחזור רבייה ממוצע מטילה הנקבה ביצה אחת בודדת. משך הדגירה הוא כ-50 ימים. הגוזל נוטש את הקן בגיל 4 חודשים.

תזונת עזניית הנגב מבוססת על מאכל פגרים. בזכות מקורה הגדול מסוגלת עוזניית הנגב לשסע מזון קשה למאכל, כדוגמת עור הפיל. עזניית הנגב בולעת בשר בשלמותו, אין היא בוררת את חלקיו השונים (ניזונה אפילו מעור הפגר ועצמותיו). את נוצותיו היא פולטת בסוף תהליך העיקול בצורת צנפה.