בעבר היה גומא פפירוס נפוץ בישראל. צמח זה הוא צמח ביצות החי על גדותיהם של מקורות מים. עד אמצע המאה ה-20 היה גומא פפירוס צמח נפוץ המצוי בשמורת החולה אשר בגליל העליון. התנאים הסביבתיים בביצה זו תאמו את צרכיו של גומא פפירוס והוא היה אחד מהצמחים הדומיננטיים על גדות האגם. יבוש חלקים נכבדים בשמורת החולה והתערבות האדם בה, הביא להתמעטות משמעותית של אוכלוסיית גומא פפירוס באגם. גם כיום מצוי הפפירוס על גדות האגם. שם הוא חיי בקבוצות צפופות.

צמח הפפירוס הוא צמח גבוה וחסר עלים. גובהו מגיע עד לכדי 5.5 מטרים. הוא מאופיין בגבעולים ארוכים ועבים אשר יוצאים מאזור השורשים. עוביים של הגבעולים קטן ככל המתרחקים מהשורשים ועולים לגובה. תקופת גידול גבעולים חדשים היא באביב. בקצה הגבעול קיימת תפרחת. הפריחה היא בחודשי הקיץ.

גומא פפירוס הוא צמח גדה פופולרי בבריכת נוי. האקלים הנוח עבורו בשילוב עם מאגר מים קרוב השופע במים, מאפשר לו לשגשג לגדות בריכות נוי בישראל. גומא פפירוס מעניק יופי טבעי רב לברכת נוי. שתילתו בברכה נעשה לרוב בתוך המים. אם כי, ניתן לשתול גומא הפפירוס גם לגדות הברכה. 

במידה והחלטתם להציב גומא פפירוס בתוך המים יש לוודא כי העציץ בו שתלתם את הגומא הוא גדול מספיק עבור צמח בוגר. צמחים אלו גדלים במהירות ויתרה מכך, גם מתרבים. הציבו צמחים אלו בחלקים אחוריים בברכה. מומלץ במקומות בהם הרוח מועטה או לא קיימת כלל. מפאת גודלו הרב של גומא פפירוס, רוחות עשויות להזיק לו ואף להפיל אותו למצב של "שכיבה" בברכה. המלצתנו היא להציב את העציץ בעומק של 50 ס"מ במים ואף לקבע אותו בעזרת אבנים גדולות אשר ישמשו לו כמשקלות.

גומא פפירוס הוא צמח נפוץ במדינות רבות. בעבר שימש גומא הפפירוס לשימושים רבים. הנפוץ שבהם הוא שימושו כחומר גלם ליצור נייר. חוזקו הרב מאפשר לאדם להפיק ממנו תועלת אפילו לצורך יצירת חבלים. בתחילת המאה ב-20 השתמשו בישראל בגומא פפירוס גם כחומר גלם לבניית הבתים הראשונים של יסוד המעלה.