ממדי קרפדה ירוקה נחשבים לגדולים. הזכרים קטנים מהנקבות. אורכם הממוצע של פריטים בוגרים מגיע לכדי 9 ס"מ. נוסף על הבדלי הגדלים בין הזוויגים השונים, קיימים הבדלים בצבעיהם של הזכרים והנקבות. צבעם של הנקבות (כמו גם הצעירים) הוא חום בהיר. על גופם מצויים כתמים ירוקים רבים לכל אורכם. צבעם של הזכרים הוא אחיד יותר. לרוב יהיה צבעם חום-ירוק. בטנם של שני הזוויגים היא בהירה. זוג עיניהם הוא האיבר הגבוה בגופם. האישונים אופקיים. על גבם קיימים גבשושיות זעירות רבות. לקרפדה ירוקה 4 גפים המחולקים לשתי זוגות. הרגליים האחוריות קצורות מהקדמיות. קרפדה ירוקה היא איטית בתנועתה. לרוב מתקדמת בצעדים קטנים. קפיצותיה המקסימליות קטנות.

קרפדה ירוקה בוגרת פעילה בשעות הלילה. במהלך שעות היום היא מתחפרת באדמה או בין אבנים. ההתחפרות נעשית אודות לרגליה האחוריות. בשעות הלילה היא יוצאת ממחבואה ותרה את סביבתה אחר מזון. לרוב תהיה הקרפדה הירוקה קרובה לשלוליות או מאגרי מים עומדים.

קרפדה ירוקה מצוידת במנגנון פליטת ארס המסייע לה בהישרדותה. אומנם, ארס זה אינו קטלני במיוחד אך מעטים הם בעלי החיים המעזים לטרוף אותה. הראשנים פגיעים יותר לאיומים מצד בעלי חיים אחרים כיוון שהם עדיין אינם יכולים לפלוט ארס לצורך הגנה. הטורפים המסוכנים ביותר עבור ראשנים הם עופות מים (בעיקר אנפת הבקר). בלוטות הארס של קרפדה ירוקה ממוקמות בצידי ראשה (2 בלוטות). האיום הגדול ביותר עבור הבוגרים הוא נחשים. נחש המים המשובץ אינו חושש מארס הקרפדה.

תזונת קרפדה ירוקה מבוססת על חרקים קטנים אותם היא צדה בעזרת לשונה הדביקה. 

קרפדה ירוקה הוא בעל חיים יחידני. עם התבגרותם נוטשים את בני מינם ומוצאים לעצמם טריטוריות עשירות במזון. המינים נפגשים לכשבגרו מינית בקרבת מאגרי מים לצורכי רבייה. אז מתרחש תהליך הרביה שבסופם מטילה הנקבה אלפי ביצים אל מקור המים.